פסק-דין בתיק ת"א 172544-09

א.    מבוא

התובע הגיש כנגד הנתבעות כתב תביעה על סך 1,500,000 ש"ח פיצויים בגין מטרדים שלטענתו גרמו לו הנתבעות.  נתבעת 1 הינה עיריית בני ברק (להלן: " העירייה"), נתבעת 2 הינה בית עסק למכירת מוצרי מזון ופירות, הנושאת את השם  "ברכת הארץ בע"מ"  וממוקמת ****, בני ברק.  גוש **** חלקה ****. (להלן: " הצרכנייה".)
מקום מגוריו של התובע הינו רחוב **** בני ברק (פינת ****), המרחק בינו לבין הצרכנייה הינו מרחק של 20 מטרים.
להלן הטענות בדבר המטרד כפי שטען התובע:  אשפה ברחוב בכל ימות החול ובפרט בשבתות ובחגים; ריחות ריקבון; צחנה; חסימת התנועה ברחוב; בעיית חנייה; חצרות הבתים הפכו לשירותים מזדמנים; טוען שנתגלו מספר מקרי צהבת אשר מקורם לטענתו בזבל ובאשפה. רעש המשאיות והמולת ספקי הסחורה הביאו לכך  שאין אפשרות למנוחה. כל אלו גרמו והפכו את חייו לבלתי נסבלים וקיימת סכנה לפרוץ מחלות. עוד טוען כי העסק גדל עקב ריבוי הלקוחות בו.
ב. ההודעה לצד ג

העירייה שלחה הודעות צד שלישי לשתי חברות ביטוח אשר לטענתה אמורות לשפות אותה   עקב כך שהייתה מבוטחת אצלן. צד  שלישי 1 הינה הראל חברה לביטוח בע"מ( להלן: " הראל"), צד שלישי 2 הינה מגדל חברה  לביטוח בע"מ.( להלן: " מגדל"). לעירייה  קיימות פוליסות ביטוח אצל החברות הראל ומגדל. פוליסת הביטוח אצל הראל הינה פוליסת ביטוח אחריות מקצועית.  מגדל ביטחה את העירייה על כל  מוסדותיה זרועותיה ונכסיה בביטוח צד שלישי ובביטוח אחריות.
צד שלישי  1(הראל)  ביטחה את עיריית בני ברק  ו/או הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ו/או עובדים  או שלוחים בפוליסת ביטוח אחריות מקצועית המבטחת את הפעילות במסגרת מחלקת מהנדס הרשות המקומית וכן פעילות במסגרת הוועדה המקומית ו/או המרחבית לתכנון ובנייה של השרות המקומית. פוליסה מספר 6004000073/08 תוקף תקופת הביטוח 1.10.09 -30.9.10   תאריך  רטרואקטיבי 1.1.1988.
מגדל ביטחה את עירית בני ברק  על כל מוסדותיה זרועותיה ונכסיה בביטוח צד שלישי ובביטוח אחריות מקצועית. פוליסה מספר 1500042781/09/מ. תוקף תקופת הביטוח: 1.06.09 -31.05.10  תאריך רטרואקטיבי למעשים רשלניים ומחדלים של העירייה  1.4.1991.
אציין כי בשלב הראשון תידון תביעתו של התובע  כנגד הנתבעות ורק אם תתקבל התביעה נגד העירייה אזי יש לבחון את ההודעה לצד שלישי.
ג. רקע

מהמסמכים אשר הוצגו ומן העדויות עולה כי הקרקע עליה ממוקמת הצרכנייה היא בבעלות פרטית, המחזיקה והמשתמשת במבנה הינה הצרכנייה. מנכ"ל הצרכנייה הוא הרב מנחם כרמל (להלן: " כרמל") ושטח בנוי בפועל הוא 592 מ"ר.(ראה חוות דעתו של השמאי טל אלדרוטי(להלן: " השמאי אלדרוטי") מטעם הצרכנייה.
לפי עדותו של כרמל המקום נבנה מ 1914 ושימש בתחילת הדרך כבית חרושת לאריגה ואח"כ למזרוני גומי, עקב כך המבנה והתשתיות של הצרכנייה ישנים וחלקם נבנו במאה הקודמת.(ראה פרוטוקול דיון מ 10.10.2011  עמ' 49 שורה 11-14). )המקום החל לפעול כצרכנייה גור אחיעזר (משנות ה 60), הנתבעת נכנסה למקום כעמותה-עמותת ברכת הארץ משנת 88  ובשנת 90 שינתה שמה ל"ברכת הארץ בע"מ. (ראה עדותו של כרמל, פרוטוקול מיום 10.10.2011 עמ' 48 שורה 19-20).
התובע רכש את דירתו כאשר הצרכנייה פעלה. התובע התגורר בדירתו ברחוב **** בבני ברק, עם אשתו וילדיו. המקרקעין היו בבעלותו ובבעלות אשתו(כיום גרושתו), מדובר בדירה בת שתי קומות, דירת גג דו מפלסית, שטח רשום 100.75, גוש **** חלקה **** תת חלקה ****. ראה עמוד 1 לחוות דעתו של שמאי מטעם התובע, מר אלי סידאוי, להלן: " השמאי סידאוי").
 החל משנת 1993 ועד לשנת 2009 קיימות תכתובות רבות לעניין המטרדים הלכאוריים ולעניין העובדה שלצרכנייה אין רישיון (לטענת התובע). אציין כי צורפו מסמכים ובהן פניות למיני גופים כגון: שירותי הכבאות והצלה [אשר, בין היתר, אישורם נדרש לצורך מתן רישיון לעסק  על פי חוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968 (להלן: " החוק")], גופים  כגון מחלקה לחופש מידע ועוד אשר לא מצאתי צורך לפרטם.
להלן עיקרי הגופים אשר אליהם פנה התובע.  נתבעת 1 ונתבעת 2, היחידה האזורית לאיכות הסביבה רג"ב (להלן: " היחידה לאיכות הסביבה"), משרד הבריאות, נציבות תלונות הציבור ויו"ר הוועדה הקרואה. ב28.10.93 נתקבל מכתב מהיחידה האזורית לאיכות הסביבה לצרכנייה(נספח א1 לתצהיר התובע). עקב פנייתו של התובע, משרד הבריאות שלח מכתב תלונה על מפגעים ב****(צרכנייה) לאגף תברואה, אגף הפיקוח העירוני של עיריית בני ברק וליחידה לאיכות הסביבה, נטען כי  נציג ביקר במקום  בתאריך 16.12.93 והתלונה הינה מוצדקת. (נספח א1 לתצהיר התובע).
ב 27.12.96 פנה התובע לארגון ע.ל.מ שהינו ארגון לייעוץ מעשי וסיוע צרכני, באמצעותם שלח מכתבים לאגף תברואה, לפיקוח העירוני ולמחלקת רישוי עסקים על הנזקים והמטרדים שיש בקיום הצרכנייה(נספח א1) ב 06.01.97 נענה ע"י עיריית בני ברק. ב  12/96 פנה העותר ליו"ר הוועדה הקרואה בטרוניה לגבי מטרדי הצרכנייה, עיקר פנייתו נסבה על שעות פעילות הצרכנייה ופעילות משלוחים הצרכנייה(נספח א1 לתצהיר התובע). ב 30.11.99 התלונן התובע במשטרה בתלונה על הצרכנייה( נספח א1 לתצהיר התובע).   הוחלט ע"י המשטרה שלא לחקור עקב סכסוך עסקי. נשלח מכתב ב 05.05.2002  ממשרד מבקר המדינה לתובע עקב תלונתו על נתבעת 1. (נספח א1 לתצהיר התובע).  מצורף מכתב ב 19.12.2005 מהצרכנייה לתובע, הצרכנייה מיידעת אותו על כך שקיבלה את ההיתרים הנדרשים לצורך ניהול הצרכנייה. (נספח ז' לתצהיר התובע). המחלקה לאכיפת מקרקעין שלחה מסמך המחייב את מר יהושוע דה האן,   תובע הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בני ברק, להגיש כתב אישום נגד הצרכנייה בגין הפרת צווי בית משפט.  (נספח י לתצהיר התובע)
התובע היה בעברו עובד של הנתבעת בין השנים 94-97 וקוימו הליכים משפטיים בקשר לסיום עבודתו, פוטר ע"י הצרכנייה. קיימות גרסאות שונות לעניין סיבת הפיטורים אשר לא מצאתי לנכון להידרש להן וממילא לא נתמכה אף אחת מהגרסאות בממצא עובדתי. סופו של ההליך המשפטי, נחתם הסכם פשרה (להלן: " הסכם פשרה")(אשר לא נושא תאריך) לפיו התחייב כל אחד מהצדדים לא לנהל הליכים משפטיים האחד נגד השני אלא בדרכים שיקבעו. פנייה לרשויות לגבי הצרכנייה תתבצע מצידו של התובע בדרך מוסכמת-פנייה לנציב תלונות הציבור שתמנה הנתבעת, עם העתק לכבוד הרב אנגלנדר, אשר הוא המכריע במחלוקת בין הצדדים.(בהסכמת הצדדים). (ראה נספח א לתצהירו של כרמל).
 בקצרה אסקור את כתבי האישום שהוגשו ע"י העירייה  כנגד הצרכנייה ובגינם ניתנו צווי הריסה וצו סגירה. ב02.09.91 הוגש כתב אישום ת.פ 451/91 אשר הגישה העירייה נגד הצרכנייה(בשמה הקודם-עמותת ברכת הארץ) בגין עבירות של בנייה ללא היתר לפי חוק התכנון והבנייה, השתכ"ה-1965,(להלן: " חוק התכנון והבנייה"). ניתן צו הריסה.   ב15.11.95  הוגש כתב אישום נוסף 571/95 ו 572/95 אשר אוחדו, בגין בנייה ללא היתר, ניתן צו הריסה(ללא הרשעה) תוך שלוש שנים אם לא יינתן היתר כדין. בשנת 97 הוגש כתב אישום נוסף, ת"פ 2020/97 בגין ניהול עסק ללא רישיון, עבירה לפי סעיף 4 וסעיף 14(א) לחוק התכנון והבנייה, ניתן צו סגירה בתום 24 חודשים מיום מתן גזר הדין אלא אם יקבל רישיון עסק כדין. (ראה נספח א לתצהיר התובע).